ברטנורא על משנה יומא ח׳:ה׳

« ברטנורא על משנה יומא ח׳:ד׳ ברטנורא על משנה יומא ח׳:ו׳ »

5 עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דָּי:

פירוש ברטנורא על משנה יומא ח׳:ה׳

5 עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה. הָעֻבָּר מֵרִיחַ רֵיחַ הַתַּבְשִׁיל וְהִיא מִתְאַוָּה לוֹ, וְאִם אֵינָהּ אוֹכֶלֶת שְׁנֵיהֶם מְסֻכָּנִים:

6 עַל פִּי בְקִיאִים. רוֹפְאִים מֻמְחִין בְּאֻמָּנוּתָן:

7 אֵין שָׁם בְּקִיאִין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. הָכִי מִפָּרְשָׁהּ מַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים דְּסוֹמְכִין עַל דִּבְרֵי בְּקִיאִין, בִּזְמַן שֶׁהַחוֹלֶה אוֹמֵר אֵינִי צָרִיךְ אוֹ שׁוֹתֵק, אֲבָל אָמַר צָרִיךְ, אֵין שָׁם בְּקִיאִין כְּלָל, כְּלוֹמַר אֵין בְּקִיאוּתָן חֲשׁוּבָה לִכְלוּם, אֲבָל מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבְּקִיאִין אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ:

« ברטנורא על משנה יומא ח׳:ד׳ ברטנורא על משנה יומא ח׳:ו׳ »